#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הספק בנותן פת לתנור אם התירו לו לרדותה, מדוע אי אפשר להעמידו לעניין חטאת ?	דאחרים ודאי אסורים להוציאו, דאין אומרים לאדם חטוא כדי שיזכה חברך. ובו ל&quot;ש לדון, דאם הוא נזכר שוב אין בו חיוב חטאת, דאין תחילתו וסופו בשגגה.	<br/>שבת דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט מחייבינן במשנה עוקר מן היד, הרי אין בה ד' ? פרט את התירוצים והדחיות. (6)	א. כר&quot;ע דקלוטה כמי שהונחה, [ונפשטה בעיא דרבה דר&quot;ע בתוך י' ומטעם קלוטה], והדחייה דר&quot;ע אמר רק להנחה ולא לעקירה.</p><p dir='rtl'>ב. כרבי [לא רבי דזיז דהוא בטעם אחר כדלהלן], דאמר דזורק ורה&quot;י באמצע חייב שתים. והדחייה דלא אמר רבי אלא במקורה, והכא ברה&quot;ר מקורה ליכא למימר, דאין חייבים עליה דאינה דומה לדגלי מדבר.</p><p dir='rtl'>ג. כאחרים דעמד וקיבל במקומו חייב. והדחייה דאפשר דל&quot;מ אלא להנחה ולא לעקירה, ותו דאפשר דאיירי בקיבל בכנפו דאיכא מקום ד'.</p><p dir='rtl'>ד. איירי בקיבל בטרסקל. [ואף ברה&quot;ר אין הטרסקל רה&quot;י כשהוא אינו למעלה מי']. והדחייה דלא הוזכר זה במתני'.</p><p dir='rtl'>ה. במצרף ידו לארץ כגון בננס וגומא או שוחה. והדחייה דהוא דוחק.</p><p dir='rtl'>ו. ידו של אדם חשובה כד' על ד'.	<br/>שבת דף ד		
